נשיקסם- ספר חדש וקסום.
בקרוב יעלה על מדפי סטימצקי ספר מהמם המחדד את הנקודה הרגישה-
שאמא אוהבת גם אם היא כועסת.
על הטקסט המשגע אחראית אדוה בלחסן שטרית
סופרת בייעוד ומשוררת בנפש, לוחמת אמיצה שהצליחה לנסות לישון בשקט ולסמוך עלי עם האיורים, רוב הזמן…
התחלנו- בסקיצות מאוד מאוד פשוטות של הקומפוזיציות-
-אדוה- כל הכבוד שלא נפלת מתעלפת במקום.
ברור שהסקיצות האלו מאוד מאוד שונות מהתוצאה הסופית- אבל בלתי אפשרי להגיע לתוצאה הסופית בלי להחליט על קומפוזיציה ראשונית ועימוד הכי פשוט.
ברגע שהצלחנו להרגע קצת, אדוה ביקשה לעבור לסקיצות יותר מדויקות- ובלב דופק נתנה אישור לאנשי המקל הללו ששירבטתי לה.
זה היה מאוד אמיץ, מצידך- אדוה, וזה לא פשוט בכלל- לתת את הבייבי שלך למשהו שאתה לא מכיר, שלא מסכים בכלל לדבר בטלפון, שמדבר בז'רגון מקצועי של ג'יפג ובלידים, ולסמוך עליו שזה יצא כמו שחלמת…
אדוה שלחה תמונות של משפחתה היפיפיה, אבל אני נשארתי נאמנה לליאורה גרוסמן שייעצה לי בזמנו להגדיל את ראשי הדמויות ללא שמץ של פורפורציה להבהרת הכוונה והגברת המתיקות..
אולי היא התכוונה שאני- יגדיל ראש- ולא אתן לעורכים להכתיב לי את הסצנות ?
בכל מקרה- צלחנו את הסקיצה השניה והגענו לצביעה ראשונית
ניתן היה לקרוא את האכזבה של אדוה בין השורות של המיילים. היא כל כך רצתה- קסם ונצנצים- וקשה היה לי להמשיך להבטיח לה שיהיו- בלי הוכחות.
אז הראיתי לה תמונות מתהליך עבודה על עטיפת קונדומים שעשיתי לפני 15 שנה. זה מאוד קשה לדמיין את הטרנספורמציה- ביחוד לסופרים ומשוררים- אנשי מילים ולא ויזואל. מאיירים צריכים לזכור את זה .
ואז הגענו לצביעה הסופית, ולכל הכוכבים והנצנצים והזוהרים- ואדוה היתה מבסוטה ואני הייתי בעננים- סוף סוף- רוצים- שאני אעשה ורוד עם נצנצים !!! ועוד משלמים לי !!!
עוד סיבה שהספר הזה היה כיף עצום לעשות- היה שיכלתי לשאוב חמרים מעולמי שלי. מהנצנצים בבייתי והחיבוקים של ביתי…
ההתלבטות האחרונה היתה על הכריכה.
למרות שהספר כבר הודפס ואוטוטו על המדפים, אני איכשהו מרגישה שההתלבטות עדיין נמשכת והועדה טרם פסקה..או כמו שתרצו- הגברת השמנה עדיין מחממת את גרונה…
לה לה לה…
פרטים נוספים, ומחמאות לספר ניתן לחלוק בדף הפייסבוק הטרי של נשיקסם
לא לשכוח- ללייקק, ללנקק ולשתף בפראות .
12 comments
אז ככה. קודם כל – התכוונתי להגדיל ראש וגם להגדיל ראש. מאחר ואת עובדת בסגנון מאד מוגדר, שנקרא "קוואי" או חמדמדות ביפנית, הרי כדי שתגיעי לתוצאה הכי מכמירת לב, הכי מחבקת – את צריכה להגדיל מאד את ראש הדמויות, ולהקטין מעט את שאר הגוף שלהן. אלה הפרופורציות של כל הגורים בטבע, וזה עובד עלינו, הצופים באופן אוטומטי. אנחנו מזהים משהו שאנחנו רוצים לאהוב, לחבק, ללטף ולהגן עליו. שנית כל – אני מציעה לך עוד כמה שעות התלבטות על העטיפה. אני חושבת ששם הספר הנחבא אל הכלים, הוא לא נכון שיווקית (אולי משהו עם נצנצים) ומשהו בפונט לא נראה לי. לעומת זאת הגרסה החמורה והנוקשה עם הפונט המובנה לא מתאימה לספר הזה בכלל. חוץ מכל זה – איזה יופי. מקסים.
אלית היקרה,
היה לי העונג לעבוד מולך.
תיארת את הדברים בדיוק כפי שהיו,
אני מבינה עכשיו בהחלט מדוע את מתעקשת לצור קשר רק במייל
יכולת לקרוא אותי בין השורות.
עשית עבודה מדהימה! הצלחת לצייר היטב את החלום שלי.
אין בי ספק שנתראה בספר ההמשך.
תודה על שהיית חלק משמעותי בהגשמת החלום שלי.
נשיקסם קסומות,
אדוה
אלית יקרה, איורי הספר נראים נפלא ובלי הנצנצים אי אפשר!! את מאיירת נפלאה וכל כך נכנסת לסיפור בכל הידע והכשרון שלך שזה נפלא. אני כבר מכינה לי מקום על המדף לספר שאקנה לנכדי דניאל תודה על מי ומה שאת , רחל קנופ
איזה מתוקיש (: – נהניתי גם לקרוא את הפוסט. תודה על השיתוף אלית מוכשרת
אדווה ואלית היקרות, האיורים מקסימים
מעוררי רצון לנשק את שתיכן על הכישרון ושיתוף הפעולה בינכן ועל הספר הנפלא הזה
המון הצלחה <3
אורלי
תודה רבה אורלי,
אלית הצליחה בפשטות להבין את הטעם שלי ומי אני בכלל
היא תירגמה זאת נהדר
וזה ניכר בכל איור.
כשרונית להפליא!
[…] ותוכלו לקרוא גם על הכנתו- כאן […]
אני מניחה שתגובתי לא תפורסם או תימחק אבל כעורכת אני חייבת לומר שהאיורים שלך לא מתאימים כלל לספרי ילדים. לא במקרה ההוצאות היחידות שמשתמשות באיורייך הן אלה שנעזרות ברוב המקרים במימון המחבר. מוצרים ומודעות מתאימים לסגנון השטוח שלך להפליא.
הי אנה
למה שאמחוק את תגובתך ?
חופש הביטוי הוא חשוב
ואני לא שוללת את הדעה שלך- תכופות גם אני לא בטוחה שהאיורים שלי מתאימים
רק אציין שאיירתי ספרים רבים למודן, ידיעות וכתר בנוסף להוצאות עצמיות.
אנא הרחיבי על המגרעות הנראות לך באיוריי ולמה הם כל כך שטוחים- בגלל הצביעה ? הזויות ? הדמויות ?
את עורכת ספרי ילדים ?
מעריכה את דעתך
רוב תודות
אלית
אלית, אני מתנצלת שפלשתי ככה והערתי בעילום שם. אבל אני אוהבת את הבלוג ואני מוצאת שאיורייך מקסימים לא פעם במוצרים ובעיתונים. אבל כאיורי ילדים יש בהם משהו שטוח מאוד. הם אולי מעבירים דמות חמודה, אך לא יותר. שום הבעת עומק, אלא סכמטיות ממוחשבת כאמור. אני מנסה לומר – לא עולה מהן משמעות, לכל היותר חמידות. וגם בזה אני לא בטוחה.
ובמודן את מתכוונת לעטיפות הבאמת לא מוצלחות לגלילה רון פדר?
דמויות גנריות, סביבות גנריות.
אני שוב מתנצלת, נדמה לי שהיה צריך לעשות את זה בצורה אחרת. ובאמת, במוצרים המתיקות והחמידות עובדת לטובתם.
.
מבחינתי, את מוזמנת למחוק את שתי התייחסותי אחרי הקריאה.
ועדיין אני תוהה- למה את מתעקשת לכתוב מכתובות מייל שונות ובדויות ולא להזדהות.
האם את באמת עורכת ? באמת אישה ?
או שמא אני מכירה אותך טוב מאוד ?
Leave a Comment