איורים ל"פרומו" של מעריב
הנושא היה מועדוני ריקודים שונים.
מועדון הדיסקו הרגיל, הדאנס בר ומסיבות הטבע.
הסקיצות נערכו בחפזה משהו- ללא כל רפרנס ועם הרגשה סקסית משהו.
כדי לא לשלוח משהו כל כך פרמיטיבי לאישור, עידנתי מעט את הקוים, שיחקתי מעט עם הפורפורציות- ושלחתי את הסקיצות הבאות :
אפשר לראות שאבדתי קצת מהתנועה, אבל הצלחתי לשמור את הסקס. קצת.
האינקינג הדיגיטלי הוציא מזה גם את זה:
אבל סחב את הכל לכיוון עיצובי נקי כזה שקרץ לי. מעין שנות ה60-70 שכזה. אתם יודעים, השנים הבן היו לבני אדם רק יש אחת…
הייתי חייבת לשים פה לרגע את השכבה של הצבע- ללא השכבה של הקונטור- כי לדעתי היא הכי הכי יפה, ומין הסתם הכי קרובה שאהיה אי פעם לאיור וקטורי- אם לא אתפוס את עצמי ואשב ברצינות על האילוסטרייטור המפחיד כל כך.
וכאן אני שמה דברים ונסיונות שלא אעיז לשלוח לעורך כי הם לא ישרדו הדפסה על נייר עיתון-
וזה מה ששלחתי בסוף.
5 comments
ואו !
פשוט ואו ! (ויודעת מה? עוד פעם ואו!)
מדהים איך הצלחת גם להראות את הניואנסים בין סוגי המועדונים, איך הדמויות משתלבות באופן מבריק זה בזו…
חבל רק שהדמויות הנשיות ב 2 האיורים הראשונים מתנהגות באותו האופן בעוד שהדמויות הגבריות מגיבות באופן שונה לסביבה השונה.
אבל סה"כ…
ואו !
מת על הסקיצות.
שלום… רציתי לומר שאני הכי אוהבת את הרישומים הראשוניים. והכי פחות את הנצנצים (באופן כללי בעבודות). לדעתי העבודה עם הנצנצים חוזרת על עצמה ומשעממת. אני לרוב מעדיפה את הגירסאות לפני הנצנצים. בכל מקרה נראה לי שאפשר לגוון יותר בנצנצים, לעשות אותם אחרת אולי.
הדמויות (במיוחד הנשיות) הרוקדות מוכרות מדי …
ו-
הכי אהבתי את הקומיקס ה"אינטימי" שלך ובן זוגך. ממנו אפשר לקבל יותר. הוא הכי ברור לי, ממש נהניתי ממנו.
אני גם מאד אוהבת שאת מראה את השלבים ואת המחשבות בדרך, שהכל גלוי ומגיע בקלות ופשוטות…
גם אני ממש אוהבת שאת ברורה.
אהבתי
מקסים! הגרסא ה"וקטורית" באמת נהדרת, אבל גם הסופית נראית מצוין. כל כך כיף לראות את שלבי העבודה שלך.
ה"ווקטורית" באמת הכי יפה. גם אם באמצעית כבר התחלת ליפייף.
Leave a Comment