הנושא- חישוב הוצאות והכנסות . הקונספט- מוכתב מלמעלה- קונספט חמוד למדי.

הביצוע הראשון- נאמן מדי לשטר החדש – שהפרטים הדלים בו- מתעתעים בי ויוצרים עגנון צעיר ושמנמן .

אבא שלי בן 60

עשיתי לו לוח שנה עם הציורים של כולנו, לפי תאריכים- כמו ילדה טובה

אחותי היקרה- חוגגת יומולדת גם כן, באותו החודש.

הכתבה תיארה " אימון אישי"- דתי.

נצמדת לרעיון- אולי יותר מדי אחד לאחד- אולם ללא הרבה ברירה

ניסיתי סקיצה ראשונית פרמיטיבית ביותר.

סקיצה שניה- קצת יותר מפורטת

לכבוד הפסטיבל באשדוד, בפסח, הרים עופר זנזורי פרויקט מבורך

ובו- חולקו שורות מטכסט שהוכן במיוחד

בין קומיקסאים ומאיירים שונים.

האיורים הודפסו בהגדלה, וקישטו את מסדרונות הפסטיבל .

התקנאתי לי באותם ברי מזל- שלא התמכרו עדיין כליל לנינוחות המחשב ועצלנות הוואקום- והחלטתי- שאת העבודה הבאה שתיכנס- אעשה בשיטה הישנה והטובה. ציור, צביעה- סריקה ואולי קצת עיבוד.

לאחרונה התרבו כאלו.לא הילדים – מגוייסים- אלא הספרים. נגיד שחברה גדולה- מוציאה ספר עם סיפור לילדים, שישווק בגנים , או כמתנה בעת קניית מוצר וכו.עכשיו- נגיד -ש-במקרה, -ניתן להבין מהסיפור התמים- שצריכת מוצר מסוים, מתוצרת חברה מסויימת- זה אחלה דבר- נו ? אז מה רע ?

היתה כתבת שער על אמריקן איידול

עם נינטיות מכל העולם

האמת- שזה יתפרסם רק מחר- אבל אז- אני אהיה כה רחוקה…(פריס)

אז היו כמה הצעות לקומפוזיציות :

הנושא היה – תכנת ויסטה הזנוחה.

היתה סקיצה ראשונית, מאוד מאוד כללית

ואז שיפורים קטנים

ו..לדרך

קצת הערות בקשר לציצי ולוגו -וזה מה שיצא.

כל כמה זמן- נופל בחלקי להחליף את מושיק לין באיור טור בשם" בגובה העיניים"- המספר כל פעם על ישות ירושלמית אחרת. שחקנים, סופרים, פוליטיקאים- וסתם אנשים נחמדים שמוסיפים צבעוניות לנוף המקומי.